עוגיות שוקולד צ'יפס הטובות ביותר בעולם

היום יהיה פוסט קצת שונה. אני מנסה להכניס טורים קצת יותר קבועים לבלוג, והיה לי איזה רעיון.

לרוב, אני כותבת בבלוג בעיקר על עיצוב פנים - ובאופן מדוייק יותר אני מנסה לעשות סדר ולסכם לטיפים ישימים את עולם העיצוב. אני אוהבת גם לתת הצצות לתוך החיים והבית שלי, וכמובן גם לעבודה בסטודיו. כל זה נעשה על סמך עקרון אחד פשוט - שיהיה אמיתי, ומהלב. 

לאחרונה אני מוצאת את עצמי רוצה לחלוק גם מתכונים. מתכונים שאני חוזרת אליהם שוב ושוב, לפעמים כל יום שישי. סביר להניח שהם יהיו בעיקר של מתוקים, כי זה מה שאני אוהבת להכין. והגיוני שבסוף אני בעיקר אתעסק באיך לארוז אותם יפה - כי למה להכין משהו שאי אפשר לארוז יפה?

 כשאורזים דברים עם סרט שחור וכרטיס ברכה שחור, הוא נראה יותר יקר

אז קבל את ה-מתכון מספר אחד שלי, שעמלתי ללטש אותו במשך שנים רבות. עוגיות שוקולד צ'יפס כמו בילדות שלי בארה"ב. הלב שלי מתמלא נחת כשאחד הילדים מבקש כוס חלב כדי לטבול:)

מכניסים לקערת מערבל את המרכיבים הרטובים. 200 גרם חמאה מרוככת, 2 ביצים, 1/2 כוס סוכר לבן, 1 כוס סוכר חום וכפית תמצית ווניל. למעשה אמורים להכניס את הביצים אחר כך אבל אני מתעצלת.

מה עושים אם שוכחים לרככך חמאה? אפשר להמיס אותו במיקרו, אבל אחר כך צריך להכניס את הבצק למקרר - כי הקור של הבצק הוא מה ששומר על העוגיה עגלגלה ו- chewy. כלומר, נראה לי שזה מה שזה עושה. בכל מקרה זה שזה חשוב אני בטוחה, בעקבות נסיון מר עם עוגיות שטוחות וקשות.
מערבבים.

זה מה שאמורים לראות במידה ולא המסתם לגמרי את החמאה. גושים מגעילולים כאלה, וזה בסדר.

מוסיפים את המרכיבים היבשים - 2 ו-1/4 כוסות קמח, 1 כפית אבקת אפייה, 1 כפית סודה לשתייה ו-1/2 כפית מלח. אפילו קצת יותר. 

מערבבים, עד שזה נהיה בצק. שימו לב שכבר אין גושים כאלה. הבצק אמור להיות, ובכן, בצקי. וקר. אם הוא לא שני הדברים האלה, תכניסו למקרר את הקערה לחצי שעה עד שהוא מתקרר ומתבצק.

בשלב הזה אפשר כבר לאכול אותו, עם כפית.

נעבור לשוקולד. אין שום סיבה בעולם לקנות אריזת שוקולד צ'יפס מוכנה. זה לא טעים, זה יקר, והשוקולד פיצקוש.

לנו יש תמיד מארזי שוקולד מריר הכי פשוטים (אני חושבת שיש 6 אריזות כאלה בחפיסה). הם כמעט תמיד במבצע, והשוקולד די מוצלח.

לוקחים את השוקולד עם האריזה (אריזה אחת של 100 גרם תספיק, ולאוהבי השוקולד אריזה וחצי), הופכים אותו על פניו כדי שהחלק שפונה אליכם יהיה זה עם כל המידע. לוקחים פטיש חלק (למשל הצד האחורי של הפטיש של השניצל, או פטיש רגיל) ומוציאים את כל העצבים. למה להפוך את החפיסה ולהשתמש בפטיש חלק? כדי שהנייר כסף מהאריזה לא יקרע לתוך השוקולד. אפשר להכניס לבצק גם חתיכות שוקולד ממש גדולות - בגודל של קוביה - ואז לנסות למצוא את העוגייה עם הגוש שוקולד אחרי שהם יוצאים מהתנור.

מכניסים את השוקולד לתוך הבלילה, וממשיכים לאכול אותה עם כפית.

מפזרים את העוגיות על נייר אפייה (כף לכל עוגיה זה מספיק) עם רווחים קלים, ומכניסים לתנור שחומם מראש ל-180 מעלות ל-10 דקות.

וככה זה נראה אחרי.

אז אם לסכם את הנקודות המרכזיות עליהם כדאי להקפיד:
1. חמאה קרה מרוככת, או בצק קר ומוצק
2. לא לדלג על המלח, הוא נותן קונטרה נהדר לשוקולד.
3. לא קונים שוקולד צ'יפס! זו קונספירציה של ענקי המזון, עדיף לשבור לחתיכות שוקולד מריר בחפיסה, חבילה אחת או אחד וחצי לאוהבי השוקולד.
מוציאים, ומגישים.

את העוגיות האלה הכנסתי למשלוחי מנות משבוע שעבר עם צנצנת של חלב, יצא פשוט מתוק!

אם תכינו את העוגיות אשמח מאוד לשמוע איך יצא.

ואם יש לכם שיפורים - שתפו אותי!!

להתראות,

אלישבע

אהבתם את הפוסט? הרשמו וקבלו עדכונים ישירות למייל