זריקת מרץ - איך העבודה ב- Etsy עזרה לי בדרכים שלא דמיינתי

לפני שבוע וחצי, הרצתי באירוע של מיה לנדאו, חברה ויועצת עסקית, חלקכן הייתן שם:) ההרצאה הייתה על הדרך שעשיתי עם הסטודיו בשנה האחרונה, ובעיקר על כלים שרכשתי בתחום השיווק לחו"ל. אמרתי למיה שמאוד חשוב לי שכולן תצאנה עם כלים ורעיונות שאפשר ליישם, ולא רק  שאני אעמוד שם ואתרברב - שזה אחד הדברים שאני הכי שונאת בעולם.

דיברתי על שיווק ועל תכנון, עבודת המחקר שאני עושה, ונתתי טיפים שעשויים לעזור לכל מי שמוכרת את מוצריה מעבר לים (את המצגת אפשר לראות פה). כמובן שלא הספקתי לדבר על הכל אבל יצאתי עם הרגשה מאוד טובה - גם כי כולם היו כל כך נחמדות, וגם כי יום לפני עשיתי מניקור (!) בצבע אפור, ומי לא תרגיש טוב עם ציפורניים אפורות?

במחשבה על השנה שהייתה, אין נקודת מפנה אחת שאני יכולה להצביע עליה - הנה, זה הדבר שבזכותו התחלתי לגדול - אלא כמו הרבה דברים מדובר בתהליך ארוך ומובנה ועבודה מאומצת. אני כן יכולה להגיד שלעובדה שהתחלתי להשקיע מאוד בחנות שלי ב- Etsy בהחלט יש השפעה גדולה, ולא מהסיבות הברורות של מכירות שגדלו. העבודה ב- Etsy החזירה לי מבחינה מסויימת את חדוות היצירה - כי היא עימתה אותי עם הרבה מאוד עובדות בעסק שלי שניסיתי להתעלם מהם והכריחה אותי להיכנס שוב ליצירה ולעשייה.

 אורנמנט שעיצבתי בהשראת Etsy

למי שלא מכירה, Etsy הוא אתר בו אנשים בכל העולם יכולים לפתוח חנות ולמכור את מרכולתם, בתנאי שמה שהם מוכרים הוא עבודת יד (לאחרונה קצת הגמישו את ההגדרות), חומרים ליצירה, ומציאות וינטג'.

האתר דומה בסופו של יום יותר לאתר חברתי כמו פייסבוק מאשר לאתר מכירה רגיל - עם קבוצות שנוצרות סביב אינטרסים דומים, יכולת לסמן לייק על מוצרים, קידום של מוכרים אחרים שמביא לקידום שלך ועוד. בשבילי, הדבר הכי בולט ב-Etsy הוא הגאווה שהיוצרים חשים כלפי היצירה שלהם. שנים ניסיתי להסתיר את העובדה שהרבה מהפריטים שלי נעשים שלב אחרי שלב אצלי בסלון על הרצפה, ובכולם יש עבודת יד שלי - זה נתפס אצלי כלא מקצועי. הלימודים בבצלאל מאוד שיבחו את התעשייתי והסדרתי, וזה הכיוון שרציתי לתפוס. פתאום הייתי צריכה לספר את הסיפור שלי, להראות תמונות מתהליך העבודה - והופתעתי מהפידבקים הטובים שקיבלתי. 

 תמונה זו צולמה עבור החנות, מתוך תהליך העבודה

האלמנט הקהילתי ב- Etsy  עזר לי ליצור קשרים עם מעצבים סביב העולם, אם זאת רבקה, מעצבת תכשיטים מאלסקה שמצלמת את היצירות שלה בכזה כישרון, או אדל, מעצבת תעשייתית מאיטליה עם גישה מקורית ומעניינת.

מתוך החנות Burnish של רבקה

העבודה לצד יוצרים ויוצרות מכל העולם הכריחה אותי להביט במבט ביקורתי מאוד על תהליך העבודה שלי, והוציאה ממני יצירתיות שקצת נשכחה בדרך. נעשיתי מחוייבת ללקוחות שרצו לראות דברים חדשים והיום אני עסוקה בפיתוח מואץ של כמה מוצרים חדשים, לצד פריטים שעיצבתי במיוחד עבור החנות ב-Etsy, ולולי האתר כנראה לא היו באים לעולם (ההדפסים שלי, למי שתוהה).

יותר מהכל, אני חושבת שמדובר בלהיות בתנועה מתמדת. משהו בעבודה היצירתית בבית מאפשר לוח זמנים מעט מנותק מהסביבה, וכנראה הייתי צריכה משהו שיאיץ בי ויחזיר אותי ללו"ז של שאר העולם, מתוך אמונה שאצליח, ולא מתוך ביקרתיות מבאסת:) 

יש לא מעט רגעי תסכול ביומיום - לא הכל הולך כמו שרציתי, אין מספיק שעות ביום כדי להספיק הכל, המחשבות האם אני משקיעה מספיק בשאר התפקידים שלי שלא קשורים לעבודה, ועוד ועוד. נחמד לקבל לפעמים זריקת מרץ, גם ממקומות לא צפויים.

מה איתכן קוראות יקרות? יש לכן מקום כזה - שמצד אחד דורש עבודה מואמצת, ומצד שני מאפשר גדילה ומאמין ביכולות שלכן? ספרו לי בתגובות:)

להתראות,

אלישבע

נ.ב. בימים אלה אני שוקדת על תכנון של הבלוג לחצי השנה הקרובה - אם יש לכן נושא שמעניין אתכן או רעיונות שהייתן רוצות לראות בפוסט - אשמח לשמוע!

אהבתם את הפוסט? הרשמו וקבלו עדכונים ישירות למייל