עוברים דירה

זהו זה. אחרי שמונה וחצי שנים במגורים שהיו מוגדרים כזמניים, אנחנו עוברים לבית החדש.

ובזמן האחרון, זה כאילו שהקראוון מרגיש שאנחנו עוזבים. כל מיני דברים הפסיקו לעבוד. זזו מהמקום. מקצרים את החשמל. כאילו שהוא אומר - התעייפתי, הגיע הזמן שתמשיכו הלאה.

וגם לנו קצת נמאס. הפסקנו לסדר. הפסקנו לארגן. הפסקנו להחזיר כביסה למקום. חיים מתוך הסלסלות בבלאגן ובכיאוס.

וכל הזמן אני אומרת, אני חייבת לסדר הכל ולצלם כדי לזכור את התקופה הזאת. כי כשהגענו לכאן, היינו שני סטודנטים, נשואים שנתיים, צעירים שמחפשים שינוי. הרפתקה שבעלי מאוד רצה ואפילו הבטיח לי - ברגע שימאס פשוט נעזוב.

ואמרנו נגור בקראוון שנתיים, ונעבור לבית שנבנה.

ושנתיים הפכו לשלוש, ואז לארבע, ופתאום אנחנו גרים כאן כבר שמונה וחצי שנים, עם שני ילדים, ועבודה, וחברים, ומהמקום שהיה אמור להיות הכי זמני שיש - הפך למקום שבו אני גרה הכי הרבה זמן רצוף בחיים שלי.

והבן שלי שאל אותי עם דמעות בעיניים - אמא, מה יקרה לבית שלנו? יקחו אותו מכאן?

ופתאום הבנתי שאחרי שנעזוב, יבוא מנוף ויקח את הבית שלנו, ולא נוכל לבוא לבקר ולהצביע ולהגיד כאן גרנו.

שזה ממש מוזר.

אז החלטתי לצלם את הבית ככה, בתוך הבלאגן - עם הכלים והעבודה פזורה על השולחן והערימות של הצעצועים והידית העקומה של הדלת. ולזכור אותו ככה, כמו שחיינו בו.

ועכשיו - מתחילים את ההרפתקאה הבאה.

מאחלת לכולנו שנת 2015 שמחה וביתית, וכייפית ומלאה בהרפתקאות.

אלישבע

נ.ב. לכל אלה ששואלות אותי - איפה אפשר לראות את המוצרים שלך חוץ מבאינטרנט? החלטתי לצאת מהמחבוא שלי מאחורי המסך, התחברתי לכמה מעצבות, ואנחנו פותחות חנות לשבוע בלבד! לכל הפרטים הקליקי כאן.

אהבת את הפוסט? הרשמי כאן ותקבלי עדכונים ממני על פוסטים, מוצרים חדשים, ועוד כל מיני:)